מיכל זוהר בן-דור | סופרת

שירה

*|

בַּיּוֹם שֶׁמִּישֶׁהוּ פִּצֵּץ לְלֵנוֹן אֶת הַמּוֹחַ

ג׳וֹן אָמַר שֶׁהוּא מַאֲמִין בְּאַהֲבָה, שֶׁהוּא מַאֲמִין בְּשָׁלוֹם.

״אֲנִי מַאֲמִין בַּחֲשִׁיבָה חִיּוּבִית״ הוּא הִצְהִיר 

וְאוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁלֹּא הֶחְזִיק מֵחֲשִׁיבָה חִיּוּבִית

שָׁלַח אוֹתוֹ לָנוּחַ six feet under.

 

בַּיּוֹם שֶׁכַּדּוּר הַהוֹלוֹפּוֹיְנְט קָרַע לְרַבִּין אֶת הַלֵב

וְאֶת הַנְּשָׁמָה,

הוּא שָׁר אֶת שִׁיר לַשָּׁלוֹם.

הוּא עָמַד מִתַּחַת לְשֶׁלֶט ״כֵּן לַשָּׁלוֹם לֹא לָאַלִּימוּת״

וְהָיָה מְרֻצֶּה מֵהִתְקַדְּמוּת הַתַּהֲלִיךְ.

סְטוּדֵנְט אֶחָד לְמִשְׁפָּטִים 

שֶׁהֶחְזִיק מֵאַלִּימוּת וְלֹא הֶחְזִיק מֵהַשָּׁלוֹם

רָצַח אוֹתָם יַחַד.

 

עַד הַיּוֹם לֵנוֹן מְבַקֵּשׁ give peace a chance וּמַסְבִּיר לָנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים אַהֲבָה.

עַד הַיּוֹם –

רַבִּין שׁוֹתֵק.

פורסם בספר ״מחזור 95 – אנתולוגיה ספרותית בעקבות רצח רבין״ הוצאת דרור לנפש, 2013
גוֹרְמֵה

אִמָּא שֶׁלִּי הִיא מֻשָּׁא לְקִנְאָה.

הִיא אַלְמָנָה.

אֲבָל לֹא כְּמוֹ כָּל הַאלְמָנוֹת הָאֲחֵרוֹת שֶׁשָּׁכְּלוּ אֶת בַּעֲלֵיהֶן:

בִּתְאוּנַת דְּרָכִים,

בִּתְאוּנַת עֲבוֹדָה,

בְּמַחֲלָה,

בִּטְבִיעָה,

בְּרֶצַח,

בְּהִתְאַבְּדוּת.

כִּי לְאִמָּא שֶׁלִּי יֵשׁ

טְקָסִים

וְסִפְרִי מוֹרֶשֶׁת

וּמֵדַלְיוֹת

וקְצִינָת נִפְגָּעִים

וּפֶּנְסְיָה צְבָאִית.

אִמָּא שֶׁלִּי הִיא אַלְמָנָה

גוֹרְמֵה.

התפרסם ב Ynet - ספרים
התפרסם בעיתון ״בגלל, כתב עת ספרותי״ גיליון מס' 10 – יובל ומועד, וזכה ב מקום ראשון בתחרות שירים 'בגללינה' בנושא המלחמה.
אַשְׁכְּנָזִית

סַבָּא שֶׁלִּי, אַשְׁכְּנַזִּי, הָיָה אִינְסְטָלָטוֹר

סָבְתָא שֶׁלִּי, אַשְׁכְּנַזִּיָּה, הָיְתָה עֲקֶרֶת בַּיִת

הֵם גָּרוּ בְּדִירָה בְּרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן

וְהָיְתָה לָהֶם פּגּ'וֹ בַּחֲנָיָה.

 

סַבָּא שֶׁלִּי, אַשְׁכְּנַזִּי, עָבַד בְּבֵית אֲרִיזָה

וְסָבְתָא שֶׁלִּי, אַשְׁכְּנַזִּיָּה, גַּם כֵּן

הָיָה לָהֶם בַּיִת קָטָן בַּחֲדֵרָה עִם גִּנָּה

וְטֶנְדֵּר סוּסִיתָא.

 

אַבָּא שֶׁלִּי, אַשְׁכְּנַזִּי, דּוֹר שֵׁנִי בָּאָרֶץ

הָיָה נַהַג אוֹטוֹבּוּס בְּאֶגֶד

אִמָּא שֶׁלִּי, אַשְׁכְּנַזִּיָּה, דּוֹר שֵׁנִי בָּאָרֶץ

הָיְתָה מוֹרֶה בְּבֵית סֵפֶר יְסוֹדִי

הָיָה לָהֶם בַּיִת קָטָן בְּאַשְׁדּוֹד

קְצָת חֶסְכוֹנוֹת

וְאוֹטוֹ יָד שְׁנִיָּה.

 

אֵלִיטָה.

התפרסם ב ״צריך להרוג את כל האשכנזים, חוץ ממך, מותק״ אנתולוגיה בין עדתית, "הארץ" מוסף תרבות וספרות, בעריכת אילן ברקוביץ', נוב' 2013 .
Comment

בּוֹאוּ לְכִּכַּר הָעִיר בַּהֲמוֹנֵיכֶם

בּוֹאוּ

הָבִיאוּ מִקְלַדוֹת

הָבִיאוּ.

הָקִּיפוּ אוֹתִי בְּחֵצִי גֹּרֶן אוֹ בְּגֹרֶן שְׁלֵמָה

הָקִּיפוּ

וְטָקְבֵּקוּ.

טָקְבֵּקוּ אוֹתִי חָזָק, בְּכוֹח

מֵאָה מִלִּים

מָאתַיִם

שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת

וְעוֹד חֲמִישִּׁים

טָקְבֵּקוּ.

מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל וּמִלְּמַעְלָה

טָקְבֵּקוּ.

אוֹתִיּוֹת שֶׁל אֶרֶס

מִלִּים שֶׁל שִֹטְנָה

וְחַיִּים וּמָוֶת בְּיָד.

דָּם וירְטוּאָלִי יִגָר

אֲנִי אֲפַרְפֵּר

אֲנִי אֵשְתָנֶק

טָקְבֵּקוּ.

סִגְרוּ עָלֵי

רָסְּסוּ בִּי אֶת הסֵחי

שָׁסּוּ בִּי נְבִיחוֹת נוֹטְפוֹת רִיר

קַרְקְסוּ בִּי וְהַפְשִׁיטוּ

טָקְבֵּקוּ.

עַד שֶׁתָּבוֹאוּ עַל סִפּוּקְכֶם,

בַּאֲנָחָה חֲרִישִׁית

וּבְיָד רְפוּיָה

וְנִשְׁמֵטֶתְּ.

התפרסם בעיתון ״עבריתון, כתב עת אחר״ גיליון 3 – פולמוס, מרץ 2014
כמו שמן זית כתית מעולה

בשמונה בערב- אפס אפס.

עם הצפירה

אני ניגשת לארון,

פותחת

ומוציאה את מסכת המוות,

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

עשרים וארבע שעות של עצב מזוכך,

כמו שמן זית כתית מעולה

עשוי בכבישה קרה.

למחרת, בשמונה בערב – אפס אפס

עם "תם הטקס"

אני ניגשת לארון,

פותחת ומחזירה.

ושולפת מסכת חיים אקסטרא לארג',

לתפארת.

*חוּרָה

אִשָּׁה עוֹלָה לָאוֹטוֹבּוּס

וְהַכְּבִישׁ מִתְפַּתֵּל, כָּךְ גַּם מַחְשְׁבוֹתֶיהָ.

עוֹד רֶגַע תִּהְיֶה בְּבֵיתָהּ

מַשְּׁאִירָה אֶת הַר הַבַּיִת שֶׁלָּהּ מֵאָחוֹר,

עוֹד רֶגַע תַּחֲזֹר

תִּפְתַּח דֶּלֶת,

עוֹד רֶגַע אוֹ שְׁנַיִּים.

עוֹלָה לָאוֹטוֹבּוּס

מִתְיַשֶּׁבֶת באוּנַה הַשְּׂמָאלִית שֶׁלוֹ וְהַכְּבִישׁ מִתְפַּתֵּל

וּמַחְשְׁבוֹתֶיהָ, סִבָּה וְתוֹצָאָה

רַצְיוֹנָל,

רֶצֶף שֶׁל קִרְעֵי נְתוּנִים

וּדְבָרִים לַעֲשׂוֹת,

לְהַסְפִּיק,

וּתְפִלּוֹת.

הַכְּבִישׁ מִתְפַּתֵּל וְהָאוֹטוֹבּוּס גַּם

וְאַלְלָה הוּא אַכְּבָּר.

וְהָאוֹטוֹבּוּס גּוּפוֹ קַר

וְקַר גַּם גּוּף הַמַּתֶּכֶת,

וְחָד,

וּמְפַלֵּחַ

וְעוֹצֵר נְשִׁימָה.

וְהֵיכָן הַמּוֹשִׁיעַ

שֶׁלָּהֶם

וְאֵיפֹה אַלְלָה

שֶׁלָּנוּ.

התפרסם ב 'כותבים למגרה' – תערוכה בבית אריאלה.
שחור

חָתוּל שָׁחֹר יְלֵל לְרַחֲמַי

קִשְּׁטָה!

עָנִיתִי לוֹ.

אֲבָל אָז,

תּוֹךְ כְּדֵי דִּיּוּן אִינְטֵלֶקְטוּאָלִי עִם עֲצָמָי

הִרְגַּשְׁתִּי אֵיךְ אֵדוּאַרְד סָעִיד

מֵטִיחַ בִּי אֶת הָאוֹרְיֶנְטָלִיזְם שֶׁלּוֹ.

אַף מִזְרָחִי לֹא מִזַּרְחָתִי

וְאֶת הַלֹּבֶן שֶׁלִּי

הִתְגּוֹנַנְתִּי-

אִי אֶפְשָׁר לְהַכְהוֹת.

 

אַחַר כָּךְ הוּא יְלֵל, הַשָּׁחֹר

מִבְּלִי לְהִתְרַגֵּשׁ מֵהַקִּישְׁטָה שֶׁנָּתַתִּי בּוֹ

וַאֲפִלּוּ לֹא נִרְאֶה נֶעֱלָב

לַמְרוֹת שֶׁלִּי כְּבָר הָיָה לֹא נָעִים.

אָז עָשִׂיתִי לוֹ פסספסספסס

וְהִרְגַּשְׁתִּי אֵיךְ הָעֵט שֶׁל סַמִּי שָׁלוֹם שִׁטְרִית

חוֹרֵט בִּבְשָׂרִי

ג ז ע נ י ת

וְעוֹד כַּמָּה אוֹתִיּוֹת שֶׁמִּצְטָרְפוֹת לָשִׁיר

עַל ג'וֹרְג'ט

וְנִינָט

וּקְלוּדִין

וְאַלְבֵּרְט.

 

אוּלַי אֶתֵּן לוֹ קְצַת חָלָב לִשְׁתּוֹת,

אוּלַי נִלְמַד לְהִתְחַבֵּב אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי

חָשַׁבְתִּי,

אֲבָל לֹא נָתַתִּי,

כִּי חָשַׁשְׁתִּי שֶׁזֶּה יִתְפָּרֵשׁ כְּאַקְט קוֹלוֹנְיָאלִיסְטִי

אוֹ מַרְקְסִיסְטִי

אוֹ סְתָם אַנְטִי נַרְקִיסִיסְטִי.

 

חָתוּל שָׁחֹר יְלֵל לְרַחֲמֵי,

טְפוּ,

יָרַקְתִּי בְּאוֹפַן אוֹטוֹמָטִי.

התפרסם בעיתון ״בגלל, כתב עת ספרותי״ גיליון מס' 11 – מזרח ומערב
רַאוּס סוּדֵן

רַאוּס!

לֹא לָכֶם פֹּה הַמָּקוֹם

פֹּה בָּאָרֶץ זָבָה חָלַב וּדְבַשׁ

פֹּה אֶרֶץ קדוּשה

פֹּה אֶרֶץ קדוֹשה.

רַאוּס!

פֹּה אֶרֶץ קָשֶׁה פֹּה

בְּאֶרֶץ חֵמְדָת

אִתְכֶם בִּגְלַלְכֶם וְאַתֶּם

אוֹכְלִים לָנוּ

שׁוֹתִים לָנוּ

אוֹנְסִים לָנוּ

גּוֹנְבִים לָנוּ

מְחָלים אוֹתָנוּ

מבוֹלְלִים אוֹתָנוּ

מַשְׁחִירִים אוֹתָנוּ

רַאוּס סוּדֵן

רַאוּס!

פֹּה אֲנַחְנוּ!

נִתְנָעֵר נְנַעֵר נְשַׁחְרֵר

נְשָׁמֵר אֶת הַמִּפְעָל

בְּמַקֵּל

וּבְתַרְמִיל

נַחֲזִיר אֶתְכֶם

נַחֲזִיר לָכֶם

לְטוֹבַתְכֶם

נִסְגֹּר עֲלֵיכֶם עַל כָּל צְרָכֵּיכֶם

נְטְרָנְסְפֶר אֶת כֻּלְּכֶם

מְעֵבֶר לַיָם

שָם בֵּיתְכֶם

שָם הוֹרֶיכֵם

שָם מוֹרָשְתֶכֵם

שָם פָּרְנַסָתְכֵם

שָם מוֹתְכֶם.

דילוג לתוכן